למרבה הצער לא מעט נישואין מסתיימים בסופו של דבר בפירוד, בפירוק המשפחה ובגירושין. גירושין, מלבד היותם תהליך אנושי מורכב, הם גם תהליך הלכתי-רבני ומשפטי-אזרחי הדורש מיומנות, ניסיון ותושייה הנדרשים בדרך לטקס הגט.

עניין הגירושין עצמו נמצא אך ורק בסמכות בית הדין הרבני (להלן: בית הדין). ואולם שלל נושאים אחרים יכולים להיות נידונים הן בבית המשפט לענייני משפחה (להלן: בית המשפט) והן בבית הדין הרבני וזאת על פי הייעוץ המשפטי המקצועי שניתן. בהקשר זה מוכר בוודאי לציבור הרחב המושג "מרוץ סמכויות". מרוץ הסמכויות נובע מאותה סמכות מקבילה. היתרונות והחסרונות של כל ערכאה גורמת לא פעם לאחד מבני הזוג, "הצדדים", בשפה המשפטית, "לרוץ" ולפנות לערכאה המתאימה לצרכיו המשפטיים. כל זה במטרה למנוע מצב שבן הזוג יקדים אותו ויפתח בהליכים בערכאה המקבילה.

ואולם יש לזכור: לבית הדין סמכות ייחודית בכל הקשור לגירושין עצמם. תביעת גירושין תוגש רק לבית הדין הרבני. כך גם תביעה שהיא על פי רוב טקטית בלבד - התביעה לשלום בית. תביעה נוספת שתוגש רק לבית הדין הרבני היא תביעה לכתובה.

תהליך גירושין, כמו כל תהליך משפטי, נושא עימו שפה מקצועית משל עצמו. כך הוא מושג החוזר ונשנה בשפה זו - "כריכה". כריכה משמעה בפשטות לצרף או לתלות עניין בעניין. בשפה משפטית נאמר כי לתביעת גירושין ניתן לכרוך את עניין מזונות האישה והרכוש, כאשר עניין המשמורת כרוך לתביעת גירושין מעצם העובדה שהוגשה תביעת גירושין כנה. לעומת זאת כריכה של מזונות הילדים איננה כובלת לערכאה של בית הדין הרבני. בכל עת יכולה האישה, כאפוטרופסית טבעית של ילדיה, להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, תביעת מזונות בשם הילדים. לרוב - כלומר לא תמיד - המזונות הנקבעים בבית המשפט למשפחה גבוהים מהסכומים שנקבעים בבית הדין הרבני.

יש לדעת היטב, ורצוי להיעזר לצורך כך בעורך דין(!), כיצד לנסח תביעת גירושין כנה וכיצד לכרוך את ענייני המזונות והרכוש כדין. מיומנות ההגשה והכריכה כמו גם יעילות התהליך והפגנת הכנות חיוניים לעמידה בפני הערכאה הנבחרת. בעיות פרוצדוראליות או מהותיות יכולות להוביל חיש מהר את בית המשפט להחליט כי בית הדין נעדר סמכות לדון בעניינים אלו וייקח לעצמו את הסמכות לדון בתביעות שהוגשו לפתחו בעניינים הללו.

הדימוי הרווח כאילו טובת הבעל היא פניה לבית הדין הרבני ואילו טובת האישה היא פניה לבית המשפט למשפחה, איננה נכונה בהכרח. בלא מעט מקרים ונסיבות האינטרס הוא דווקא הפוך וחשוב גם לצורך גם לקבל יעוץ משפטי מיומן ומנוסה.

חשוב לדעת: בית הדין הרבני אמור לפסוק בענייני הרכוש על פי הדין האזרחי. עליו לאזן את הרכוש בין שני בני הזוג. אולם בפועל לא פעם בית הדין יפעיל את שיקוליו ההלכתיים בעקיפין. לדוגמה במקרה בו לאישה מגיעה כתובה מצד בעלה, יקזז בית הדין את הסכום המגיע לה מחלקה ברכוש.

נושא הגט הוא בסמכות בית הדין הרבני בלבד. באופן מצער לא פעם הגט משמש ככלי לסחטנות במכלול עניינים העומדים על הפרק, לרבות בנושא פסיקת מזונות הילדים וחלוקת הרכוש.

לבית הדין הרבני סמכות לחייב בגט. ואף עומדים לרשותו סנקציות מנהליות, כלכליות ופליליות שנועדו להרתיע צד סרבני (כמו לדוגמא שלילת רישיון נהיגה, חוסר אפשרות לנהל חשבון בנק, סנקציות כספיות ואף אפשרות למאסר ממושך בבית הכלא עד אשר מתרצה הצד הסרבן ליתן את הגט). ואולם יש להביא בחשבון כי לוקח זמן רב עד שבית הדין מפעיל את סמכותו, דבר שגורם למצב שתיקים רבים מתנהלים בבית הדין הרבני במשך שנים רבות.

לאחרונה מוגשות לבית המשפט האזרחי יותר ויותר תביעות אזרחיות בתחום הנזיקין, וזאת בשל מניעת גט. אחת המטרות של התביעות הללו היא לאלץ בדרך זו את הצד הסרבן לתת גט. פסקי הדין הפוסקים פיצויים נכבדים למסורב הגט הולכים ומתרבים.

ברי כי עדיף, הן לטובת בני הזוג ובטח ובטח לטובת הילדים, להגיע להסכם גירושין. מהלך של הסכמה נטול מאבקים ומלחמות. את ההסכם אפשר לאשר הן בבית המשפט למשפחה והן בבית הדין הרבני. טקס הגט (הגירושין) עצמו יתבצע בהכרח בבית הדין הרבני.

אין באמור בסקירה זו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

ליצירת קשר אישי ומיידי עם עו"ד נורית פוגל-ליאון חייגו ל- 03-9041886 או צרו קשר במייל legalrit@zahav.net.il.