עיזבונות, צוואות וירושות

 

עם פטירתו של אדם מתבצעת חלוקה של העיזבון שהותיר מאחוריו עם מותו.

ישנם שני מסלולים להעברת העיזבון ליורשים:

- ירושה על פי דין

- הורשה על פי צוואה

 

ירושה על פי דין

כאשר אדם נפטר מבלי להותיר מאחוריו צוואה היורשים נקבעים על פי הוראות חוק הירושה.

 

היורשים על פי דין הם בן זוגו של הנפטר, ילדיו וצאצאיהם, הורי הנפטר וצאצאיהם, הורי הוריו (הסבים) של הנפטר וצאצאיהם.

 

על פי דין כאשר למוריש ילדים/נכדים/הורים, בן הזוג של הנפטר (המוריש) נוטל מחצית העיזבון (מלבד המיטלטלין של משק הבית המשותף אותם הוא נוטל במלואו).

 

כאשר אין למוריש ילדים/נכדים/הורים, אך יש לו אחים/אחיינים או סבים, בן הזוג נוטל שני שליש מהעיזבון.

 

בהעדר קרובי משפחה מהרשימה המפורטת לעיל, בן הזוג נוטל את מלוא העיזבון.

 

באם יש ילדים יורשים הילדים מחצית מהעיזבון בחלקים שווים ביניהם, ואם אחד הילדים נפטר, יורשים ילדיו במקומו.

 

יורש על פי דין רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון (או מחלקו) אך ורק לטובת בן הזוג של המוריש, ילדיו או אחיו, ואז רואים בו כמי שלא ירש מלכתחילה. צו הירושה יינתן על ידי רשם הירושות וישקף את חלוקת העיזבון לאחר ההסתלקות.  

 

הורשה על פי צוואה

כאשר אדם נפטר הוא רשאי להותיר אחריו צוואה בה הוא קובע כיצד הוא מעוניין לחלק את עזבונו.

 

ישנן ארבע צורות של צוואה:  

-צוואה בעדים

-צוואה בכתב יד

-צוואה בפני רשות

-צוואת שכיב מרע

 

העיקרון המנחה הוא שיש לכבד את רצון המת, אך לא פעם נעשה ניסיון להביא לביטול הצוואה בטענה שיש בה פגם.

 

הכוונה בפגם הוא שהצוואה נעשתה בצורה פסולה הנוגדת את החוק. הטענה השכיחה היא שהמנוח-  עורך הצוואה - כתב את הצוואה תחת לחץ, אונס, תרמית, השפעה בלתי הוגנת,  תחבולה, מצבים נפשיים אשר מנעו כתיבת צוואה מדעת ומרצון.

 

עוד ניתן לתקוף צוואה בטענה שנעשתה מתוך טעות. הכוונה היא לא טעות בשיקול הדעת, לדוגמא בהחלטה לנשל את אחד הילדים, אלא טעות יסודית סובייקטיבית ורק בית המשפט יכול להעריך בברור כיצד הייתה הצוואה מנוסחת בפועל אילולא טעות המוריש. לדוגמה ברור על פניו שהמוריש התכוון להוריש לשני ילדיו שווה בשווה, אך העריך בצורה מוטעית באופן קיצוני שווי נכס אחד שהוריש לילד אחד מול שווי הנכס השני אשר הוריש לילד השני.

 

כאשר אדם נפטר הצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה לצורך אישורה.

 

לאחר הגשת הבקשה היא מועברת לאפוטרופוס הכללי לצורך קבלת תגובתו וכן מפורסמת על ידי האפוטרופוס הכללי מודעה בעיתון בעניין על מנת לאפשר לכל צד המעוניין בדבר להביע את עמדתו.

 

הבקשה מועברת גם ליורשים ע"פ הצוואה לקבלת עמדתם.

 

במקרה בו לא מוגשת התנגדות לקיום הצוואה והאפוטרופוס הכללי הודיע כי אינו מתכוון להתערב בהליכים, יינתן צו לקיום הצוואה.

 

במידה ומוגשת התנגדות לקיום הצוואה ו/או הצידה והאפוטרופוס הכללי מודיע כי בכוונתו להתערב בהליך, הבקשה מועברת לבית המשפט שם מתנהל הליך משפטי לכל דבר, כאשר מי שביקש את קיום הצוואה הופך להיות התובע והמתנגדת לקיום הצוואה הנתבע.   

 

גם האפוטרופוס הכללי הוא צד להליך המשפטי, אלא אם כן הוא מודיע שאין הכוונתו להתערב בהליך בבית המשפט.       

 

במסגרת ההליך המשפטי בית המשפט בוחן כל מקרה ומקרה לגופו. כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי אכן מתקיימים תנאים של השפעה בלתי הוגנת (הפסיקה קבעה ארבעה תנאים מצטברים לבחינת העניין), אזי הצוואה (או חלק ממנה) תבוטל.   

 

אין באמור בסקירה זו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

 

 

ליצירת קשר אישי ומיידי עם עו"ד נורית פוגל-ליאון חייגו ל- 03-9041886

או צרו קשר במייל   legalrit@zahav.net.il.