במקרה של גירושין מתבצעת בין בני זוג חלוקה של הרכוש אשר נצבר על ידם במהלך הנישואין.
חלוקת הרכוש אצל זוגות שחתמו לפני הנישואין על הסכם טרום נישואין ו/או הסכם יחסי ממון במסגרתו הסדירו את ענייני הרכוש תיערך בהתאם להסכם. בהעדר הסכם תיערך חלוקת הרכוש בהתאם לקבוע בחוק.
ישנם שני מנגנוני רכוש אשר חלים במקרה של גירושין:
הלכת השיתוף אשר חלה על בני זוג שנישאו לפני 1974.
חוק יחסי ממון אשר חל על בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974.
הלכת שיתוף קובעת חזקה, הניתנת לסתירה במקרים מסוימים. על פי החזקה בני הזוג שותפים לכלל הנכסים והזכויות אשר נצברו על ידם במהלך הנישואין. בין אם הרכוש רשום במשותף ובין אם הרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג.
השיתוף הוא 'מעין קנייני'. משמעות הדבר היא שבכל עת יכול צד לתבוע את זכותו בנכס ולבקש פסק דין הצהרתי שיקבע שהנכס שייך לו. עוד הוא יכול בכל עת לבקש את פירוק השיתוף באותו הנכס, וזאת בלי קשר לביצוע הגט בפועל.
חוק יחסי ממון מחיל על הצדדים הסדר של שיתוף דחוי בכל הקשור לנכסים הרשומים בנפרד. המשמעות היא שכל עוד בני הזוג נשואים חלה ביניהם הפרדה רכושית בנוגע לרכוש הרשום בנפרד. בעת הגירושין (כאשר כיום במקרים מסוימים החוק מאפשר קביעת מועד לביצוע איזון רכושי מוקדם למועד ביצוע הגט בפועל) מתבצע איזון משאבים בין נכסי בני הזוג באופן כזה שכל צד יקבל את אותו שווי של כספים וזכויות. בניגוד לחזקת השיתוף לא מדובר בשיתוף קנייני העומד בזכות עצמו.
יחד עם זאת בנוגע לרכוש שרשום על שם שני בני הזוג במשותף (כגון דירה) הרי שניתן לתבוע פירוק שיתוף ללא קשר לגירושין עצמם.
חשוב לדעת כי בשני המשטרים הצדדים אינם חולקים ברכוש מלפני הנישואין שהביא עימו אחד מהצדדים וכך אין שותפות בירושות ובמתנות המתקבלות במהלך הנישואין.
בשנים האחרונות הפסיקה החלה לסטות במעט מהחלוקה בין נכסים שנרכשו מלפני הנישואין ונכסים שנרכשו במהלך הנישואין. דגש מיוחד ניתן לדירה שהייתה בבעלות אחד מהצדים טרם הנישואין. בשורת פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות נקבע כי יש להתייחס לדירה (ובייחוד לדירה בה התגוררו הצדדים בתקופת נישואיהם) כ"נכס משפחתי מובהק". על הדירה חלה "כוונת שיתוף ספציפית". מושג זה נלקח מכוח הדין הכללי. המשמעות המעשית היא כי למרות שהדירה הייתה בבעלות אחד מהצדדים עוד לפני הנישואין היא תחולק בין הצדדים במועד איזון המשאבים.
התפתחות מעניינת נוספת בפסיקה בשנים האחרונות נוגעת לחלוקת המוניטין העסקי והאישי שנצבר על ידי הצדדים במהלך תקופת הנישואין וזאת כחלק בלתי נפרד מכלל החלוקה הרכושית. אם בעבר נערך איזון של עסק שפיתח אחד הצדדים על פי ערכו העכשווי, הרי שכיום מנסים להעריך את פוטנציאל השווי העסקי של העסק, כלומר שוויו "קדימה". כך גם במקרים שהבן זוג עצמו הינו בעל שווי כלכלי אשר נצבר במהלך הנישואין ייקבע סכום כספי שינתן לבן הזוג השני, לדוגמה: רופא בעל שם ומוניטין אשר עת נישאו הצדדים רק החל את לימודי הרפואה. נכון להיום הסכומים שנקבעים בגין מרכיבים אלו אינם גבוהים. עדיין אין בהם משום היוון אמיתי של שווי "המוניטין". יש להניח כי בשנים הקרובות הנושא ילך ויצבור תאוצה ועימו גם יגדלו הסכומים שיפסקו על ידי בית המשפט בגין מרכיבים אלו.
אין באמור בסקירה זו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
ליצירת קשר אישי ומיידי עם עו"ד נורית פוגל-ליאון חייגו ל- 03-9041886 או צרו קשר במייל [email protected].